סיפורו של אבן השיש הקבוע מעל ציון הרשב"י במירון ועליה חריטת תורה מתורתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א 'לכו חזו' - למעלה מחמישים שנה עם כל התהפוכות שהיו במירון – האבן לא זזה ממקומה
בחודש אייר תשס"ב, כשנה וחצי קודם פטירתו והוא תשוש גופנית ומרומם רוחנית, ישב הרב יצחק אייזיק זילברמן ז"ל לראיון נדיר עם ידידו יבלחט"א הרב בצלאל פרידמן, בו סיפר בפתיחות נדירה את סיפור האבן שקבע מעל ציון הרשב"י ועליה חריטת תורת 'לכו חזו'
מאת: הרב בצלאל פרידמן - ירחון ניצוצות
"כאשר הייתי בשיא
להט, ה'ברען' של ההתקרבות לרבינו, והרצון לזכות עוד ועוד יהודים באור הזך והיקר של רבינו היה ללא כל מעצורים, ה' העיר את רוחי, וגמרתי אומר לחרוט על אבן את התורה הנוראה והנפלאה של 'לכו חזו' הנדפסת בתחילת הליקוטי מוהר"ן, ולקבעה בתוך מערת ציון הרשב"י זי"ע בסמוך לציונו הק'.
ההתעוררות הראשונה לכך באה כאשר הייתי במירון, שברוך ה' הייתי מרבה מאוד לנסוע לשם, וברבות השנים הייתי שוהה שם בראש השנה ובכל עשרת ימי תשובה, ופעם אחת מצאתי שם את התורה של 'לכו חזו' מודפסת על נייר שנקרע ונתבלה, ומיד קלטתי את עצם הרעיון לפרסם את התורה הזו ברבים, אך בד בבד עלה במוחי הרעיון לעשות דבר קיים שלא ייקרע ולא יתבלה.
"בהתחלה נראה היה בעיניי הדבר כחלום הזוי שלא אוכל לעמוד בו בתנאים של הימים ההם, אך החשק העז אחז בכל ישותי ולא הרפה ממני. משום מה ראיתי בזה את משאת חיי ותפקידי עלי אדמות. התחלתי אט אט להביא את הדבר ממחשבה למעשה, בצנעה ובלאט, ומליבא לפומא לא גליא. "באתי בדברים עם חורט מצבות מ'בתי ורשא' ורק לאחר שהייתי בטוח שלא יגלה הדבר לאיש, בציפייה שתשרה ברכה בדבר הסמוי מן העין, הפקדתי בידיו את המלאכה הקדושה. ואכן הוא עמל זמן רב עד שהוציא מתחת ידיו מלאכה נאה ומושלמת: כל התורה הקדושה הפותחת את הליקוטי מוהר"ן כתובה וחרוטה אש שחורה על אבן לבנה... ולבי התמלא שמחה כזו במידה שאי אפשר לתאר.
"כמו בכל דבר שבקדושה, ובפרט בכל הקשור לעניני רבינו, עברו עלי מניעות ומשברים רבים עד שזכיתי לראות את סיום המלאכה. גם כאשר הסתיימה המלאכה, וכבר התכוננתי להעבירה למירון, הבחנתי שבטעות במקום 'רבי' כתב 'רב', והחורט הוצרך לשנות את זה בעמל וטרחה והדבר עלה הון רב.
"גם העברת האבן מירושלים למירון, אבן-שיש גדולה כזו, בימים ההם, היתה 'סיפור' בפני עצמו. ואכן עברתי על כל ה'שבעה ימים' – 'די זיבן וואסערן' עד שראיתי אותה קבועה ומתנוססת פאר ליד הציון הקדוש במירון. "הזמנתי אוטו-משא אצל 'חיים אטיק', הסוכנות היחידה בירושלים לרכבי-משא, ובהוצאות הממון לא התחשבתי בכלל. את האבן עטפתי בשתי שמיכות איכותיות עבות שרכשתי במיוחד כדי שישמרו על האבן שלא תיסדק בטלטולי הדרך (אגב, על השמיכות הללו אני שומר עד היום כשכיות חמדה יקרות).
הון רב פיזרתי למען הבאת האבן למירון, והרבה ניסים התרחשו לי בדרך המייגעת. "היה בי חשש גדול שה'הקדש הספרדי' שהרגישו את עצמם בעלי המקום במירון יתנגדו שאקבע את האבן בציון הק', כי הם בדרך כלל הקפידו על כל שינוי קטן במקום הקודש, אבל ברוך השם הם לא מנעו את זה ממני. "מה אומר ומה אדבר, האבן הקבועה במירון עם התורה הנפלאה של רבי שמעון (שכידוע לא לחינם הציגה רבינו בראש ספרו, כי הגימטריה של שם רבינו הקדוש מכוונת לשמו של הרשב"י, כפי שידוע הסיפור מהגה"ק מטשעהרין) שינתה את כל חיי, ואני חש שבעניי פעלתי משהו בעולם.
חשוב לציין כי כבר למעלה מחמישים שנה עם כל התהפוכות שהיו במירון – האבן לא זזה ממקומה. אציין רק כי באחד הימים פרצה שריפה במערה ונבקעה האבן בכמה מקומות, ומיד נסעתי לשם והבאתי אומן לתקן אותה באופן שלא נרגש כלל, ומאז היא ניצבת ועומדת לשם ולתפארת ולתהילה, לשמחתי הרבה.
"לסיום סיפור האבן, אומר שיש עמי הרבה מה לספר מה שהתרחש מאז קובעה האבן במירון, אך זה נשאר כמוס בלבי"...
אומן שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה