יום שני, 4 בינואר 2016

השבוע לפני 194 שנים שהה מוהרנ"ת ז"ל בשב"ק פרשת וארא בעיר הייסין, והתפלל בבית הכנסת של העיר, ושם נתקרב תלמידו הרה"ק רבי נחמן טולטשינער ז"ל בגיל שמונה

לרגל השבת אנו מביאים תמונות מהבית הכנסת העתיק בק"ק 'הייסין' איך שנראה כהיום

(התמונות צילמו בסוף שבוע האחרון פרשת שמות תשע"ו)

בשנת תקפ"ב בדרך למסע הקודש לארץ ישראל ערך מוהרנ"ת את שבת קודש פרשת וארא בעיר הייסין, כשהוא מתאכסן בבית רבי ראובן יוסף מהייסין, דודו של רבי נחמן טולטשינער ז"ל שהי' אז ילד בן שמונה, מי שלימים היה לאיש אמונו של מוהרנ"ת. ר' ראובן יוסף, בהיותו בעל נכסים - היו אנ"ש רגילים להתאכסן בביתו כשנסעו לאומן ועברו דרך הייסין. גם מוהרנ"ת ז"ל היה רגיל הרבה להתאכסן אצלו, ור' ראובן יוסף לא חסך כל מאמץ לכבד את מוהרנ"ת כדבעי.

רבי נחמן טולטשינער ז"ל נעשה יתום כשהוא עוד היה ילד קטן, ונתגדל אצל דודו ר' ראובן יוסף ז"ל, והוא גידלו, והוא היה גר בעיר הייסין, בהזדמנות זו שימש אותו הנער נחמן במסירות רבה, מְסַיֵּעַ לוֹ וְלוֹקֵחַ עֲבוּרוֹ אֶת הַסִּדּוּר וְהַשָּׁעוֹן וְהַמִּשְׁקָפַיִם וְכַדּוֹמֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת (שיש"ק ח"ג שי"ט), מוהרנ"ת שח עם אנ"ש הרבה דברי התעוררות ודיבורים מתכלית העולם הזה, אשר הוא הבל הבלים והוא חולף ועובר, לעומת תורה ומצוות שחוטפים בעלמא הדין שהם הון נצחי לעולמי עד, היתה זו ההזדמנות הראשונה בה קיבל רבי נחמן מטולטשין מתורת רבו, ואז התקרב אל מוהרנ"ת ז"ל, ושימשו כל ימי חייו במסירות נפש הכי גדולה, וכל ימיו זכר את דיבורו היקר של מוהרנ"ת בהזדמנות זאת כאשר הפטיר: "די וועלט איז נישט און מען קען זי נישט באקומען – תורה ועבודה איז יא און מען קען דאס יא באקומען" (= העולם הזה הוא 'לא' ואי אפשר להשיגו – תורה ועבודה הינן 'כן' וכן ניתן להשיגן). הדיבור הנפלא התכליתי הזה חדר ללב ולמוח של הנער בן השמונה, ובאותו רגע הוא נקשר אל מוהרנ"ת בקשר בל יינתק, ואמנם כשגדל והיה לאיש, הפך למקורבו של מוהרנ"ת ואיש אמונו הקרוב ביותר.

וז"ל מוהרנ"ת בימי מוהרנ"ת (ח"ב כ): נָסַעְתִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם לְהַיְסִין וְהָיָה בְּדַעְתִּי לִשְׂכּר מִשָּׁם עֲגָלָה לְטֶפְּלִיק לִשְׁבּוֹת שָׁם שַׁבַּת קדֶשׁ אַךְ מִגּדֶל הַשֶּׁלֶג וּשְׁאָר טְעָמִים נִתְעַכַּבְתִּי שָׁם בְּהַיְסִין וְהָיִיתִי שָׁם מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבַּת קדֶשׁ, וְהִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה לִי נַחַת קְצָת בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, כִּי הָיוּ קְצָת אֲנָשִׁים אֶצְלִי וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

במשך חמשה חודשים מאז, חירף מוהרנ"ת את נפשו והתייסר בטלטולי הדרכים בים וביבשה, עד שביום כ"ד בסיון זכה לצעוד את צעדיו הראשונים בארץ ישראל. (מקורות: ימי מוהרנ"ת ח"ב כ', שיש"ק ח"ג שי"ט, באש ובמים פרק כ"ז).

קרעדיט: ברסלב גלובל, צילום ברסלב live.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה